תורה תמימה על התורה, שמות כ״א:ל״ד

34

בעל הבור. בעל הבור – בור דאית ליה בעלים לרבות בור ברשותו דנמי חייב . שם נ׳ א׳

35

בעל הבור ישלם. מכל מקום . מכילתא

36

כסף ישיב. ישיב – לרבות שוה כסף ואפילו סובין . ב"ק ז׳ א׳

37

ישיב לבעליו. הובא בפסוק הקודם בדרשה דשור או חמור.

38

והמת יהיה לו. מכאן דבור דאיירי ביה קרא שיש בו כדי להמית, וקים להו לרבנן עשרה טפחים עבדי מיתה, תשעה נזקין עבדי מיתה לא עבדי . ב"ק ג׳ א׳

39

והמת יהיה לו. תניא, אחרים אומרים, מניין שעל בעל הבור להעלות שור מבורו, ת"ל כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו . שם י"א א׳

40

והמת יהיה לו. אמר רבא, שור פסולי המוקדשין שנפל לבור פטור, שנאמר והמת יהיה לו, במי שהמת שלו, יצא זה שאין המת שלו . שם נ"א א׳

41

והמת יהיה לו. תנא ר' ישמעאל, והמת יהיה לו, יצאו קרקעות שאינן מטלטלין , ויצא אדם שאין לו הנאה במתו . ירושלמי ב"ק פ"א ה"א

42

והמת יהיה לו. לו – לניזק, או אינו אלא למזיק, אמרת, אילו כן, מה ת"ל והמת יהיה לו, אלא מגיד ששמין דמי נבלתו ומנכה לו דמי נזקו . מכילתא